זביירצ'ה

יוצר הקהילה

גיא נחימובסקי
שלח מסר ליוצר הדף
מנדל שחורי
לובה שחורי
צסה זלונקה
חווה זלונקה
בלה זלונקה
משה זלונקה
הצג עוד>
הצג דף הקודם
אודות הקהילה
   אורח החיים בקהילה לפני המלחמה   זביירצ'ה נוסדה ככפר קטן במאה ה- 12. בשנת 1847 הונחה מסילת-ברזל שחיברה את ורשה עם וינה ואפשרה את פיתוח הסחר עם גרמניה ועם אוסטריה. הקרבה למסילת הברזל (זביירצ'ה היתה מרוחקת מן המסילה ק"מ אחד בלבד) שימשה תמריץ לפיתוח האזור. המצאות מסילת הברזל ורשה-וינה וקיומם של מכרות ברזל ופחם באזור עודדו התפתחות תעשייתית מהירה. מסיבה זו הגיעו יהודים רבים לעבור לגור בכפר .

תיעוד ראשוני להתיישבות יהודית כאן קיים מהמחצית השנייה של המאה ה- 17. אז העניק מלך פולין האחרון, סטניסלאב אוגיסט פוניאטובסקי , פריווילגיה ליהודים ובה התיר להם להתיישב בכמה כפרים בסביבת העיירה פיליצה ובכלל זה בכפר זביירצ'ה, ולעסוק שם בחקלאות.   קהילה יהודית של ממש הוקמה בזביירצ'ה בסוף המאה ה- 19. התנועה החסידית בזביירצ'ה הייתה בעלת השפעה חזקה וב- 1880 בנתה הקהילה היהודית את בית הכנסת הגדול בעיר. סביב בית הכנסת ובית המדרש התרכזו רוב יהודי זבריצ'ה – עשירים כבני תורה, חסידים ומשכילים, בני המעמד הבינוני ובעלי מלאכה כאחד. אבל בכמה תחומים קהילתיים אחרים נשארו יהודי זביירצ'ה תלויים בקהילת קרומולוב הסמוכה. אף-על-פי שמספר היהודים שם היה קטן מזה שבזביירצ'ה. בקרומולוב היו רב , שוחט ובית-קברות יהודי ואילו בזביירצ'ה היה אז רק דיין, ר' ישראל לייב גנצווייך , שבא מקרומולוב בהתנדבות . לפרנסתו החזיק חנות עורות .      יהודי זביירצ'ה מילאו תפקיד חשוב בכלכלה המקומית ושלחו ידם בעיסוקים שונים ומגוונים, בעיקר במסחר זעיר וחנוונות, ברוכלות ובמלאכה. בין בעלי המלאכה היהודים היו חייטים, כובענים, מסגרים, נגרים, נפחים,סנדלרים ועוד. רק בראשית המאה ה-20 הקימו יהודי זביירצ'ה בניין לקהילה וגם בית-כנסת שני ובית-מדרש נוסף. כמו-כן רכשו קרקע וקידשו בית-עלמין משלהם, הזמינו לקהילה רב ושוחט, וייסדו כמה חברות צדקה, ביניהן "לינת צדק ".

ערב מלחמת העולם השניה ישבו בזביירצ'ה כ - 7,000 יהודים, שהיוו כרבע מתושביה. זה לצד זה חיו יהודים דתיים, יהודים מתבוללים וחברי מפלגות ציוניות. כאמור, היהודים מלאו תפקיד חשוב בכלכלה המקומית ועסקו במקצועות מגוונים. למרות זאת, היו, גילויים אנטישמים. חלק מחיי יהודי זביירצ'ה סבלו מפוגרומים ונחשפו לעלילת דם ולשנאת הפולנים אליהם .   אישים בולטים בקהילה   יעקב לנדוי  (1900 –1986) נולד ב-1900 בעיירה זביירצ'ה שבפולין. מייסד תנועת הפועלים חרדית פועלי אגודת ישראל. בשנת 1925 ייסדו עולים מפולין את הסניף הראשון של התנועה בארץ ישראל, אך בתום תקופה קצרה הופסקה הפעילות בשל קשיים כלכליים. בשנת 1933 הוקמה התנועה מחדש בארץ ישראל בהנהגתם של יעקב לנדוי ובנימין מינץ, תחת השם פועלי אגודת ישראל, ובמסגרתה התאגדו בעיקר עולים מגרמניה. התנועה התמזגה עם 'הסתדרות הפועלים החרדים', שהוקמה זמן קצר קודם לכן. לאחר הקמת במדינה היה חבר במועצת המדינה הזמנית וכיהן כמנהל  הכללי של  משרד  הסעד. היה נשוי לדבורה רבינוביץ, בתו של רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, אב לשתי בנות וסבה של אימי, מיכל נוחימובסקי.                                             מרדכי נבון (1910 –1966) הוא מייסד חברת סרטי גבע בגבעתיים בשנת 1949 (יחד עם יצחק אגדתי ויוסף נבון), מפיק יומני גבע, סרטי תעודה והסברה וסרטים עלילתיים, ממקימי התשתיות לתעשיית הקולנוע בישראל. מרדכי נבון נולד ב-1910 בעיירה זביירצ'ה שבפולין בשם מרדכי סטורוזום הוא למד בישיבה ונחשב לתלמיד חריף וחכם. ב-1925 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. נישא לצפורה לבית ורשבסקי ובני הזוג היו הורים לשתי בנות - נעמי פורת ועמרה זסלבסקי.   שאול רז (1920־1988)  שאול רז (רוזנברג) נולד בעיירה זאוירצ'ה ב1920. קיבל בצעירותו חינוך מסורתי והיה מדריך בתנועת-נוער-דתית-ציונית. ב-1940 עלה ארצה והצטרף לקבוצת אברהם שליד פתח-תקווה. במלחמת העולם השנייה התנדב לבריגדה היהודית. אחרי שחרורו עלה לכפר-עציון שבהרי-חברון. בפרוץ מלחמת העצמאות השתתף בהגנת גוש-עציון ונפל בשבי הלגיון הערבי. בשנים 1952־1966 ערך את השבועון "הצופה לילדים" ופירסם בו שירים, סיפורים ורשימות פרי עטו. אחרי סגירת השבועון היה חבר מערכת "הצופה" עד פרישתו לגמלאות.   אירועים מרכזיים בחיי הקהילה לפני המלחמה • זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופצה בזביירצ'ה עלילת-דם. ילד נוצרי בן 6 נעלם מביתו, והתושבים הפיצו שמועה שהילד נרצח בחנות של יהודי מקומי לצורכי פולחן. המון של איכרים הסתער על החנות. הפורעים שברו חלונות ודלתות ותקפו יהודים שנקרו על דרכם, ובני הקהילה חששו לחייהם. ואולם כעבור זמן קצר נמצא הילד האובד בריא ושלם, והמשטרה מיהרה להודיע לקהל המוסת ש"האבדה נמצאה". • ב-6 ביוני 1919 התחולל בזביירצ'ה פוגרום של ממש. בעת פיזור הפגנה של מובטלים התפרע ההמון ; שני יהודים נהרגו ורבים אחרים נפצעו, רכוש של יהודים נבזז וחנויותיהם נפרצו. רוב יהודי זביירצ'ה נפגעו בפוגרום הזה, בין בגופם ובין ברכושם.     מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה ( בתי כנסת, בתי ספר וכו') • ב1880 בנתה הקהילה היהודית את בית הכנסת הגדול בעיר. • המפעל היהודי החשוב ביותר - מטווייה ומפעל לאריגים ולסריגים של האחים גינצבורג - נוסד בשנות ה-70 של המאה ה-19. ב-1880 הורחב המפעל ובעליו הפכו אותו לחברת מניות. מספר העובדים בו הגיע ל-3,000 לערך • בראשית המאה ה-20 הקימו יהודי ז' בניין לקהילה וגם בית-כנסת שני ובית-מדרש נוסף. כמו-כן רכשו קרקע וקידשו בית-עלמין משלהם  • אחרי מלחמת העולם הראשונה נוסדו כמה ארגונים וגופים כלכליים חדשים של סוחרים זעירים, ארגון בעלי מלאכה ואיגוד מקצועי. בשנת 1925 נוסדו שני בנקים, "בנק הסוחרים" ו"הבנק העממי" היהודי • ב-1930 נוסדה קופת גמילות חסדים, שנתנה לנזקקים הלוואות קטנות ללא ריבית • בשנת 1928 הוקם בית-ספר עברי של רשת "תרבות", וב-1932 נפתח גן ילדים עברי     סיפורה של  הקהילה בתקופת המלחמה ב-4 בספטמבר 1939 נכבשה העיר ע"י הגרמנים, סופחה לרייך הגרמני ושמה הוסב לווֹרְטֶאנָאוּ. מיד עם הכיבוש החלה מסכת של פגיעה ביהודים: דרישה לתשלום כופר בסכומי עתק, התעללות, השפלה, גזל רכוש וחטיפות לעבודות כפייה. בתחילת 1940 החרימו הגרמנים את כל בתי העסק היהודיים, מפעלים ובנקים כמו גם חנויות וחנויות אומן. בסוף שנת 1941 נכלאו יהודי זביירצ'ה בגטו סגור, מוקף גדר תיל. ה"אקציה" הראשונה התקיימה אוגוסט 1942. כ- 2,000 יהודי העיר רוכזו בכיכר העיר כדי להישלח לאושוויץ. זמן קצר לאחר גל השילוחים הראשון, הוקם בגטו זביירצ'ה מפעל לתפירת מדים עבור חיל האוויר הגרמני. האחראים על המפעל היו שני קצינים מחיל האוויר הגרמני, גרברכט וטייכר. הללו העסיקו במפעל 2,500 יהודים, גברים ונשים והגנו על פועלים אלה ככל שיכלו. אחותו של הסבא-רבא שלי ניצלה כי עבדה במפעל (מלבד עוד אחות יתר המשפחה ניספתה).   מסוף 1942 פעלה בז'ביירצה מחתרת יהודית של צעירים חברי "השומר הצעיר" ובראשה ברל שוורץ. הללו הצליחו להבריח אל מעבר לגבול קבוצות של משפחות יהודיות, באמצעות תעודות מזויפות ופעילי הברחה, עד שנתפסו ונרצחו ע"י הגרמנים. ה"אקציה" השנייה התקיימה בסוף אוגוסט 1943, במהלכה גורשו מן הגטו לאושוויץ כ- 6,000 – 7,000 יהודים, שכללו את היהודים המקומיים והן את הפליטים שהגיעו אליה מראשית המלחמה. עם סיומה הכריזו הגרמנים על זביירצ'ה כ"יודנריין" (נקייה מיהודים)   זביירצ'ה היום בקבר אחים שנמצא בבית הקברות היהודי ברחוב בזביירצ'ה נקברו יהודים שנרצחו במקום בעת חיסול הגטו בעיר באוגוסט 1943. בשנת 1988 הוקמה במקום אנדרטה ועליה לוח זיכרון לזכר הנספים בחיסול גטו זביירצ'ה. במשך השנים התדרדר מצב האנדרטה. צמחיה עבותה כיסתה את המקום וטחב כיסה אותה,

הקרן הפולנית "לחיות מחדש" הפועלת ליד מוסד כליאה לנערות ומקלט לנערים בזביירצ'ה ופועלת במימון ותמיכה של ראש העיר, הפעילה פרויקט להנצחת זיכרון החיים היהודים בזבירציה והנחלתם לקהלים רחבים. הנערות והנערים ניקו את המקום ואת האנדרטה, גזמו את השיחים והעצים, ריססו את הטחב, הסירו את הכתמים מהמצבה וכן בצעו עבודות ניקיון בשטח בית הקברות

המטרה העיקרית הייתה להביא לידיעת תושבי העיר את ההיסטוריה של יהודי העיירה ואת התרבות שנכחדה, לקרבם אליה ולגרום לבני הנוער להפנים את הצורך בטיפוח הזהות הלאומית של המיעוט הלאומי שחי כאן בעבר.
קרא עוד
הסתר
אלבום זביירצ'ה